סליחה טורקיה וסליחה לתושבי האוהלים

כשהייתי ילדה קטנה למדתי שיש שלוש מלים שהן הכי חשובות. סליחה, בבקשה, תודה. אם אני זוכרת נכון, אפילו היה שיר כזה. אבל בתור ילדה חוצפנית, שרצתה לעשות רק את מה שאסור לה, לא מאוד התרשמתי משטיפת המוח הקטנה הזו. היום אני אשה בוגרת, שעברה לא מעט וראתה לא מעט בחיים שלה, ואני יכולה להעיד שזה לגמרי נכון. אפשר לפתור כל כך הרבה סיבוכים לא רצויים בעזרת שלוש המילים האלו, ובעיקר בעזרת המילה סליחה. ישראל לא רוצה להתנצל בפני טורקיה. למה שנתנצל, למה שנהיה פריירים? זה לא אשמתנו שהם החליטו להכנס למים הטריטורילים של ישראל, ובאיזו זכות? אז למה שנבקש סליחה? מן הסתם, עולה משפט במוחי; בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם. וואו, כמה נכון המשפט הזה, אבל במדינה, שמספר הרוגיה בתאונות הדרכים הוא גבוה ללא שעור, כנראה שעדיין לא למדו את השעור הזה. אבל נחזור למילה ״סליחה״. חולדאי החליט לפרק את האוהלים. אני רוצה להאמין שגם הוא מבין שזו הייתה טעות. זה יכל היה להיות מאוד פשוט ואפילו מעורר הערצה, אם חולדאי היה אומר: ״ וואלה, סליחה, טעיתי, תחזירו את האוהלים״. חולדאי אמר שהוא תומך במחאה. אם זה נכון, הוא צריך להחזיר את האוהלים ולתת דוגמא ולהיות מנהיג שהיד שלו על הדופק. אבל כנראה שהוא בסה״כ עוד דוגמא למצא של המחאה, שמנהיגי הציבור פשוט לא רואים את הציבור. ובקשר לטורקיה, ובקשר למזרח התיכון כולו. האמת שזה צורם בצורה אימתנית. אני חיה באירופה וזה פשוט כל כך מתסכל לראות איך ישראל מתעקשת על עמדתה ולא יודעת איך להתפשר. להיות אנחנו והם זה פסה. בעולם של היום הולכים לקראת ביחד. וזה אומר שגם ישראל יכולה לצעוד ביחד עם שכנותיה. נשיא טורקיה טוען ובצדק שישראל צריכה להיות יותר זהירה עם שכנותיה. מבחוץ זה נראה שישראל משחקת משחקי אגו. אני מאמינה שהתנצלות מטעם ישראל לא הייתה מפחיתה בכבוד בעצמי שלה. היא בסה״כ היתה מצטיירת כמדינה שמעדיפה לכופף ראש למען עתיד טוב יותר טוב לתושביה ולמען שלום במזרח התיכון. אבל נראה שיש דברים שהם יותר חשובים לממשלת ישראל.